תוכנית שיווקית

הרעיון

חנות בגדים, פיזית ואינטרנטית כאשר מגוון הבדים יהיה רחב אך מגוון הפריטים בחנות מוגבל לבגדי "בסיס" לדוגמא: ג'ינס בכמה גזרות, חולצת טישרט, בלייזר וכו'... תהיה אפליקציה אשר תאפשרת ללקוחה לבצע הרשמה קצרה למערכת, סריקה, מדידה והתאמה למידות גופה שישמשו אותה לרכישות עתידיות. בתוך זמן קצר יחסית (עד כשעה) ניתן יהיה לאסוף את הפריטים מהסניף הקרוב. בחנות אין מוכרים, אלא טאבלטים מהם ניתן להזמין את המוצר דרך האפליקציה, כך שהקונה יכולה להזמין את המוצר בנוכחות מביתה דרך האתר או האפליקציה ובנוסף יכולה להזמין אותו תוך כדי קניות בקניון דרך החנות הפיזית. במידה והלקוחה לא רוצה לחכות או לבצע מדידה באמצעות האפליקציה, בחנות יש מענה רחב של מידות - ממידה 3XS ועד 8XL. קהל היעד הינו נשים מגילאים 21 ועד 45

ההזדמנויות

להגיע לקהל יעד שאין לו מענה כיום בקניונים, נשים שהן מתחת למידות 34 ומעל מידה 44

חדשנות במכירה בקניונים, אין צורך במוכרים פרונטליים הלקוחה מבצעת את הקניה באופן עצמאי

תועלות

תועלת המקום: החנות נמצאת “בכל מקום”, ניתן להזמין את הפריטים בנוחות בבית ולאסוף תוך שעה מהקניון הקרוב, או “על הדרך” בסיבוב בקניון

תועלת הזמן: תהליך הקניה קצר יחסית לאחר ההרשמה הראשונית ואין צורך להכנס לתאי מדידה בנוסף המוצר מוכן לאיסוף עד כשעה, לא צריך לחכות לשליח, אפשר לאסוף את הפריטים בעצמינו

תועלת הבעלות: בעלות בפריט מיוחד – שמתאים לי בדיוק, ואין בדיוק כמוהו לאף אחת אחרת

תועלת המידע: המידע המלא בידי הקונה – היכולת לבחור ולדפדף בקטלוג דרך האתר או האפליקציה בזמן קצר יחסית בלי הצורך להעזר במוכרים

תועלת היוקרה: כאשר פריט לבוש מתאים לי בדיוק, אני נראה טוב יותר לדוגמא חליפה בתפירה אישית נראית מרשימה ויוקרתית יותר. בנוסף ניתן לבחור בבדים איכותיים יותר

תועלת השגרה: אנחנו משתמשים בבגדים באופן יומיומי במיוחד בפרטי “בסיס” ולכן יש צורך לחדש מידי פעם את המלתחה

PESTE

 פוליטי-  לאחרונה התקבלה בכנסת הצעת חוק של חברת הכנסת לימור מגן תלם: “…על מנת להגן על ציבור הצרכנים ולמנוע הטעיה, עלבון ועוגמת נפש, בעת ביצוע עסקה בשוק האופנה מוצע להוסיף לסעיף 17(א) לחוק את סעיף קטן (5), ומכוחו לקבוע חובה לסמן את מידת המצרך. כמו-כן, מוצע להוסיף את סעיף 17(ז) ולחייב כל מקום עסק לסמן בסימון אחיד וזהה מידות של מצרכים, וזאת באמצעות קביעת אמות מידה ישראליות ייעודיות שייצרו סטנדרטיזציה במידות של פריטי לבוש והנעלה בישראל, שיקבע השר בתקנות.”

ההצעה יכולה לשים את החנות ב”אור חיובי” מאחר שהמידות בחנות תואמות את מידת הלקוחה.

אך יכולה לייצר מתחרים שהתבייתו על נישת התאמת המידה.

כלכלי- הצמיחה הכלכלית של ישראל כמעצמת הייטק וסטארטאפ בעולם הוא גורם ההשפעה גדול ביותר בחברה, שכן ההתנהלות בחנות היא באמצעות מסכים ללא צורך במוכר. הפער בין העשירים לעניים גדל ולקוחות רבים פונים לשירותי אונליין זולים יותר, ולכן מותג החנות נכנס כשחקן גם בשוק האונליין.

חברתי – האוכלוסיה בישראל הינה צעירה ביחס למדינות רבות באירופה, דוגמת איטליה. החברה פונה לקהל צעיר יחסית. משם ניתן לגזור הזדמנויות עסקיות לשיווק שירותי ומוצרים נלווים או למנוע נטישת לקוחות פוטנציאליים.

טכנולוגי – חנויות רבות בעולם, ולאט לאט גם בארץ משתמשות באפשרות של חנויות ללא מוכרים, רכישה באמצעות קופות אוטומטיות – בסופרים, בתי מרקחת, רשתות מזון מהיר…ברגע שהחברה תיכנס לשוק עם אפשרויות הרכישה שלה – באמצעות טאבלטים בחנויות/באפליקציה הדבר עשוי לייצר תחרות רבה מול רשתות הלבשה מתחרות מאחר שהטכנולוגיה כבר קיימת.

אקולוגי – תעשיית האופנה המהירה משפיעה על הסביבה. הלחץ להפחתת העלות והזמן שלוקח לקבל פריט מעוצב מוביל לכך שהזווית הסביבתית, ברוב המקרים, לא תילקח בחשבון. ההשפעה השלילית של תעשיית האופנה באה לידי ביטוי בזיהום מים, שימוש בכימיקלים רעילים והגדלת רמות פסולת הטקסטיל. מאחר שהפריטים בחנות/ברשת הם פרטי בסיס שלא משתנים ישנה תועלת לסביבה , בנוסף הלקוח לא ירצה להחליף את הפריט מהר כל כך כיוון שהוא פריט “בסיס” ולא בהכרח אופנתי עונתי.   

החלטות תמהיל השיווק

מוצר – : המוצר הוא בעצם האפליקציה ומותג החנות, השירות שניתן בחנות הוא למעשה דיגיטלי. איכות פרטי הלבוש, היא גבוה באופן יחסי מאחר והפריטים מיוצרים במיוחד ללקוחה, קו המוצרים הוא אחיד, כלומר קיימים מגוון פריטים מוגבלים ל”בגדי בסיס” בלבד

 

מחיר – : עלות היצור היא גבוה ביחס לשאר המתחרות בתחום, מאחר והבגד מותאם ללקוחה במיוחד, מה שמצריך תופרים שנמצאים בחנות כל הזמן, המוצר יתומחר במחירי “ביניים” כלומר מחיר שיאפשר לייצר אותו ויהיה גבוה יותר מרשתות “אופנה מהירה” אך נמוך ממחירי מותגי אופנה עילית ומותגי יוקרה, מדיניות התשלום היא באשראי או כל אפשרות תשלום דיגיטלית (PAYPAL,GOOGLE PAY,APPLE PAY וכו’…) אך לא במזומן מאחר והתשלום הוא באפליקציה בלבד (אין קופות), לא יהיו הנחות או מבצעים ברשת על מנת לשדר “יוקרה” וגם מאחר ועליות היצור גבוהות וקו המוצרים קבוע כך שאין “סוף עונה” ואין סחורה שצריכה להמכר עד העונה הבאה

 

מקום – החנויות יוצבו בקניונים ומרכזי קניות – המטרה שיהיה סניף בכל מקום מסחרי גדול בכדי להגיע לכמה שיותר לקוחות במקומות מרכזיים כי אין שליחים אלא איסוף עצמי בלבד, מתוך מחשבה שהלקוחה תוכל לאסוף את הפריט תוך כדי סיבוב בקניון.מבחינת מלאים – המטרה היא שיהיה אחסון של כמות גזרות בחנות בכדי שתהיה אפשרות לתפור את הבגד ולהכין אותו לאיסוף – מה שיצריך להתכונן גם מבחינת אחסון הבגדים בנוסף למשלוחים שמוכנים. בנוסף יהיה צורך במחסן גדול ללא קשר לסניפים עצמם, ממנו יהיה פיזור של הסחורה לחנויות וכן מפעל שייצר את הגזרות שישלחו את החניות

 

מאמץ המכירה : מבחינת קידום מכירות יש כמה מטרות – העברת מסרים שיווקיים על ידי שחקנים ואמנים באירועי השקת מוצר חדש, שליחת מוצרים למפורסמים, יוטיוברים, ומשפיעני רשת, פרסום בעיתונות, בטלוויזיה ובמדיה החברתית, יחסי ציבור וכמובן האתר/האפליקציה של הרשת

 

אנשים – העובדים בחברה הם בעיקר תופרים, אנשי אחזקה שיעבדו במחסן, אנשי שיווק ופרסום, חברי ההנהלה, הצרכניות הן נשים ממעמד ביניים ומעלה עם זיקה לאופנה ולטוהר איכות הבגדים

 

תהליך – תהליכי העבודה מתחילים כאשר מבוצעת הזמנת הבד למחסן, הבד שמגיע נשלח מהמחסן למפעל שם נתפר בגזרות ב – 3 מידות שנשלחות אל החנות, בחנות/אפליקציה הלקוחה מבצעת הזמנה ותשלום, הגיזרה נגזרת ונתפרת למידותיה בחנות והלקוחה יכולה לאסוף את המוצר

 

:עדויות פיזיות

לחברה יהיה לוגו, התופרות שנמצאות בחנות יהיו עם מדים וסינר עם לוגו החברה, בעמדות המכירה (טאבלטים בחנות) יהיו דפים ועטים ממותגים, בנוסף האריזות יהיו ממותגות וכל פריט יהיה ארוז בנפרד

מבנה

 השוק הישראלי מורכב מכמה רשתות אופנה והלבשה עיקריות: קסטרו 18% זארה 10% קבוצת אלשרד 5% המשביר 7% גולף 10% בריל 15% פוקס 35% גודל: השוק רווי בהרבה מאוד רשתות אופנה וחנויות אינטרנטיות התחרות רבה. פילוח שוק: קהל היעד הינו נשים מגילאים 21 ועד 45. אחוזים: גודל שוק מוערך בסך 17 מיליארד ש”ח.

ניתוח פורטר
חסמי כניסה: ענף האופנה וההלבשה מאופיין בתחרות גבוהה עקב ריבוי כניסת שחקנים אליו והעדר חסמי כניסה.
בנוסף קיימים לא רק גורמים מקומיים חדשים אלא גם גורמים בינלאומיים וישנן הנישות רבות בשוק.

מוצרים תחליפיים: קשה להבחין בקיומו של מוצר תחליפי להלבשה וביגוד אך ניתן לומר כי קיימת אפשרות לתפור ולהכין בגדים באופן עצמאי, טרנד שהולך וגובר בשנים האחרונות, יחד עם זאת, הייצור הביתי אינו יכול להוות תחליף אמיתי לצריכת המונים של ביגוד והלבשה.

כוח המיקוח של הצרכנים: לאור ריבוי התחרות בשוק, ללקוחות יש כח מיקוח שבא לידי ביטוי בצורה של השוואת רמת המחירים, מאחר שהחברה תתמכר את הפריטים במחירי “ביניים”, ללקוחות אלטרנטיבות רבות

כוח המיקוח של הספקים: בשל הזמינות וריבוי הספקים בענף, כמו גם הנגישות לספקים בחו”ל, אין לחברה תלות בספק אשר אבדנו יביא לפגיעה מהותית בחברה בטווח הארוך

עוצמת התחרותיות בענף: ענף האופנה מתאפיין בתחרותיות רבה בין הפירמות הרבות הפועלות בו, הנובעת בין היתר מפעילות של חברות מקומיות ומכניסתן של רשתות אופנה בינלאומיות לישראל. דבר זה, יוצר קושי בין המתחרות לבדל עצמן ומוצריהן בשוק

SWOT ניתוח

חולשות/WEAKNESSES

רשת חדשה ולא מוכרת

אין מוכרים פיזיים מה שיקשה על קהל בוגר יותר

השוק רווי ואין הרבה חסמי כניסה

אין שירות משלוחים הלקוחה אוספת לבד את המשלוח

מוצר יקר ביחס לרשתות המתחרות

הבגד באיכות טובה מה שלא יחזיר לקוחות לקנות את אותו המוצר לעיתים קרובות

חוזקות/STRENGTHS

בידול טוב ביחס למתחרים – רשת טכנולוגית ומתנהלת באונליין

פונה לקהל שהרשתות הישראליות “מתעלמות” מהן – נשים במידות גדולות או קטנות וגורמת להן לתחושת שייכות

אפליקציה טובה 

שירות עצמאי של הלקוחה ללא מוכרים

איומים/THREATS

מתחרים חזקים שמכירים את השוק היטב

מוצרים זולים יותר מסין (לדוגמא הזמנה מאתרים סיניים כדוגמת עליאקספרס, עליבאבא…)

המתחרים יכולים “לגנוב את הרעיון” – כלומר לעבור לקניה ללא מוכרים בחנויות הפיזיות

הזדמנויות/OPPORTUNITIES

שיווק המוצרים כאקולוגיים, מאחר והם לא משתייכים לרשתות “אופנה מהירה”

הנגשה של מוצר בעיצוב אישי לקהל מהמעמד הבינוני ולא רק לגבוה כפי שקיים היום בשוק

תוצאות סקר